<h1>סמ"ג לאוין סימנים רמ"ג—ר"נ</h1>
<h2>דף ד.</h2>
שנינו במסכת נזיר (ל"ד א') שלשה מינין אסורין לנזיר הטומאה והתגלחת והיוצא מן הגפן ובפרשה מפורש פרי ופסולת פרי כאשר בארנו, הראוי לאכילה שיעורו בכזית והראוי לשתייה ברביעית (ע"פ רמב"ם נזירות פ"ה הל' א'—ב' ע"ש), דתניא בתוספתא דנזיר (פ"ד ה"א) מביא כוס מלא יין ונותן זית איגורי לתוכו ושופע ואם שתה כיוצא בו חייב ואם לאו פטור דברי רבי עקיבא רבי אלעזר בן עזריה אמר אינו חייב עד שישתה רביעית יין, וסוגיא דפ"ק דעירובין שאומרת גפן כדי רביעית יין לנזיר כר' אלעזר בן עזריה, אמנם בירושלמי דנזיר (פ"ו סוף ה"א) גרסי[נן] משנה ראשונה עד שישתה רביעית יין דהוו דרשי שכר שכר מה להלן רביעית אף כאן רביעית חזרו לומר לא יאכל ולא ישתה מה אכילה בכזית אף שתייה בכזית. אבל העלין והלולבין ומי גפנים וסמדר הרי אלו מותרין לנזיר שאינן לא פרי ולא פסולת אלא מן העץ הם נחשבין (רמב"ם שם הל' ב'), וכן שכר של תמרים ושל גרוגרות מותר לנזיר (שם הל' א').
